top of page

הסיפור של דניאל אביב- מדריכה שסיימה את עבודתה בכפר

"מוצפת ברגשות, מנסה לסכם תקופה ארוכה וכל כך משמעותית וזה לא פשוט בכלל... 

לא מאמינה שאני נפרדת ממשהו שהיה חלק בלתי נפרד ממני, מהיומיום שלי, מהמחשבות התמידיות שלי, מהעשייה שלי במהלך כל שעה, יום ושנה במשך 7 שנים... בימים, בלילות, בימי חול, בשבתות, בחגים ובחופשים. 24/7.

מאז שאני זוכרת את עצמי (או בעצם מאז שאני לא זוכרת... בכל זאת חודשים ראשונים בחיי) אני חיה ונושמת את בן שמן. כשנולדתי הוריי חזרו לכפר, המקום בו התחנכו, החליטו להחזיר למקום ממנו קיבלו חינוך, ערכים, חברים, אהבה, משפחה. במשך כל ילדותי הוריי חינכו וגידלו לי ולשתי אחיותיי מלא אחים ואחיות נוספים. בתור ילדה היה לי קשה להבין איך יש לי כל כך הרבה אחים ואחיות. בגרתי וכנראה חיידק החינוך ואהבה למקום ולילדים נדבק גם בי.

 

כשהצבא התקרב הייתי מועמדת לתפקיד הדרכה. מי שהכיר אותי אז ידע שזה הדבר האחרון שהייתי חושבת עליו בעצמי. לא היה לי את הביטחון בכלל לעמוד מול אנשים, אז להדריך? לראיון הגעתי בידיעה שאני לא הולכת על זה. שאדי שהיה אז מ״פ בהכנה לקצונה גרם לי לא להיכנע לפחד ולנסות. מקסימום נצליח. וכך היה. אז ממדריכה מתחילה שמתחמקת מלהעביר שיעורים ועושה דו"צים עם צוותים אחרים הפכתי למדריכה שנהנית מהתפקיד ובעיקר לומדת הרבה על עצמי, על האהבות והיכולות שלי.

נגמר הצבא, קצת עבודות, טיולים ושוב חוזרים לבן שמן... (בעצם לא עוזבים) שלומי התבקש להחליף מדריך בקבוצה של ילדים בכיתות ה'-ו'. נענה לבקשת ההחלפה עד למציאת מדריכה חדשה. מפה לשם נשאר שם שנה שלמה. במעט שהתראינו ראיתי כמה הוא מסופק מהעשייה ואיזה ילדים מהממים יש לו... 

אז בעודי צעירונת בת 25, ישר אחרי חתונה, עוד לפני שטעמתי מהי הורות בעצמי, גיליתי שאני כבר אמא לילדים שאמנם לא ילדתי, אבל הפכו לחלק משמעותי מאוד בחיי. אלו בעצם היו הילדים איתם שלומי התחיל, רק שהיו כבר בז'-ח'.

המחזור הראשון והשני שלי סיימו לפני שנתיים-שלוש ואין דבר יותר מרגש מלראות את הקטנטנים האלו שאני מכירה מאז שהיו בכיתה ה'-ו' והדרכתי כשהיו בז'-ח' עומדים על הבמה, הייתי (ועדיין) מלאת גאווה והתרגשות.

בחמש השנים האחרונות הייתי עם הצעירים שבכפר, הילדים הכי מתוקים שיש, ילדים מכיתה א'-ה', וגם איתם ההתרגשות הייתה גדולה. לראות איך הם גדלים, מתפתחים, מתבגרים, מתעצבים, מצליחים... פשוט נחת.

לאורך 7 השנים שלי בעשייה החינוכית המדהימה והמיוחדת הזאת-

הדרכתי ב2 קבוצות (רעות ובית חלומותיי). ליוויתי, חינכתי וגידלתי 56 נערים/ות, ילדים/ות (+3 ילדים פרטיים). 56 ילדים שכל אחד ואחת מהם הוא עולם ומלואו! ילדים עם יכולות ותכונות מדהימות, ילדים מלאי טוב, חום, אהבה, נתינה, חוכמה, בגרות ורגישות. עבדתי לצד 3 מנהלים ו-4 רכזים מדהימים, מקצועיים, מכילים, מגבים ומפרגנים. 2 עו"סיות מלוות ופסיכולוגית אחת שתמיד היו קשובות ומכילות. 9 מדריכות ואמהות בית שמכל אחת למדתי משו על נתינה, אהבה, הומור, פתיחות, שיתוף, עבודת צוות, התגייסות, טוטאליות...

עבדתי לצד 6 שינשיניות, שינשין אחד וחיילת אחת, חברה צעירים מקסימים ונדירים, שהגיעו להעניק ולתרום שנה מחייהם לילדים המהממים שלנו והפכו את השנים למהנות, חווייתות, מצחיקות, יצירתיות ומלאי עניין...

ולצד כל אלו, עבודה משותפת עם הורי הילדים, צוות ביה"ס, צוות מרכז הלמידה, אנשי התחזוקה, האחיות במרפאה, עובדי המטבח, הנהלת החשבונות, עובדי המשק החקלאי, המח"מניקיות, מפעילי החוגים, המטפלים, החונכים... (מקווה שלא פספסתי אף אחד) - תודה לכולכם!

וכמובן תודה ענקית להורים המדהימים שלי שהם המודל שלי. תודה על החינוך והערכים. תודה שאיפשרתם לי להעניק ועזרתם לי מלא עם הנכדים 

תודה לאהובי שהיה לי אוזן קשבת וכתף תומכת בכל הרגעים ובזכותו הצלחתי לעבוד ולהקים בית יחד. ולילדים המיוחדים שלי שקיבלו באהבה ובהבנה את זה שהם חולקים את אמא עם עוד ילדים 

המשמעות של שתי הקבוצות שלי היא מה שמסכם את כל השנים האלו- רעות ובית חלומותיי.

בזכות המקום הזה זכיתי להכיר חברים, שותפים ואנשים מדהימים, אחד אחד, עם לב רחב ונשמה ענקית. המקום הזה הוא בית ללא ספק. בית מהחלומות. (ממש כמו שעניתי לשר החינוך מחוף השנהב לשאלתו מה אני מרגישה לגבי בן שמן... "הום!" הום סוויט הום)

אני שמחה וגאה להראות גם לילדיי כמה הנתינה עושה לנו טוב וכמה כיף שיש מלא אחים ואחיות. אורי: ״אמא, אני רוצה לבקר את הילדים שלך״.

אז בן שמן, תודה על ההזדמנות. תודה על פרק מעניין, מהנה, מספק, מעצים ומלמד.

מודה על התקופה היפה הזו. מודה על האתגרים והקשיים, על התהליכים וההצלחות, על הכיף והצחוק, החיוכים והחיבוקים.

תודה לכל שותפיי ותודה ענקית ל-56 הילדים המהממים שלי שנתנו לי להיות חלק מחייהם. תפסתם מקום גדול בחיי ובליבי ותמיד תישארו שם.

שלום בית. שלום ממלכה קסומה.

אוהבת מלא ולתמיד! "

לחוויות כמו של דניאל ועוד- הצטרפו אלינו היום! 

bottom of page