היסטוריה, חזון וערכים
"דע מאין באת ולאן אתה הולך"
(משנה אבות ג', א'.)
הראשונים שהגיעו לכפר היו ילדים מבית הילדים בקובנה, אותו ניהל ד"ר זיגפריד להמן. עם הזמן הצטרפו לכפר תלמידים מהארץ וממקומות אחרים בעולם. ב- 1932 קלט כפר הנוער את הקבוצה הראשונה של עליית הנוער, קבוצה של 12 נערים ונערות שהגיעו ארצה על ידי רחה פראייר. קבוצה זו סימנה את תחילתה של תנועת עלייה גדולה, שמנתה בסופה מאות אלפי ילדים ובני נוער מכל תפוצות ישראל.
ההיסטוריה של כפר הנוער
כפר הנוער בן שמן הוקם בשנת 1927 על אדמות בית החרושת חדיד. הכפר נוסד על ידי ד"ר זיגפריד להמן, במטה להנחיל לילדים ולנוער ערכי ציונות, עבודת אדמה וכבוד לאדם.
מבני הכפר תוכננו על ידי האדריכל הישראלי פריץ קורנברג. בהקמת הועד המנהל, שימש וילפריד ישראל בתפקיד נשיא כפר הנוער בן שמן משנות העשרים ועד מותו בשנת 1943. לצידו, תמכו בכפר ד"ר אלברט איינשטיין, מרטין בובר ועוד.
במלחמת העולם השנייה קלט הכפר כמות נכבדה של ילדים פליטים מאירופה אשר ברחו מאימת השואה. ילדים אלו השתלבו לאחר מכן במערכות ביטחוניות וההתיישבות הציונית והיוו דוגמה מכוננת להצלחתו של כפר הנוער והצוות החינוכי להנחיל ערכים תחת מחסור תקציבי ואיומים קיומיים. המפורסם שבהם הוא בוגר הכפר, שמעון (פרסקי) פרס ז"ל.
לאחר ארוע זה, הסכימו הבריטים לתת ליווי צבאי לשיירות לבן שמן עד צאתם מהארץ ואחרי צאתם, קוים הקשר רק על ידי מטוסים. הערבים בסביבה היו צולפים על מסלולי הנחיתה ולאחד הטייסים, צבי זיבל, הוענק אות גיבור ישראל על אומץ ליבו בקיום הקשר עם בן שמן. ההגנה על בן שמן הוטלה על פלוגה מגדוד 54 של חטיבת גולני.
ב-14 במרץ 1948 הגיעה למקום בשיירה, פלוגה א' של גדוד 51 גבעתי בפיקודו של אליהו חן ציון (שכלתו, הילה חן ציון, מנהלת את היחידה הטיפולית בכפר הנוער בן שמן), והגנה על המקום כל תקופת המצור עד להסרתו במבצע דני.
מבצע דני היה המבצע העיקרי של צה"ל בקרבות עשרת הימים במהלך מלחמת העצמאות. בו שוחרר המצור על כפר הנוער בן שמן.
בימי המרד הערבי הגדול, נורו יריות על הכפר לעיתים תכופות. תודות למערכת היחסים הטובה ששררה בין מנהל הכפר ד"ר זיגפריד להמן לתושבי הסביבה הערביים, הכפר היה מוגן רב הזמן.
ב- 1940 נערך בכפר חיפוש אחר נשק על ידי הבולשת הבריטית ובעקבות כך נאסר מנהל הכפר וצוות ההוראה. משפטם, "משפט בן שמן" עורר סערה גדולה.
עד קום מדינה היה מוקף הכפר ביישובים ערביים. לפי תוכנית החלוקה של האו"ם משנת 1947 היה המקום אמור להיכלל בשטח המדינה הערבית. כפר הנוער בן שמן היה במצור מיד לאחר קבלת החלטת החלוקה ב- 29 בנובמבר 1947. רוב מורי ותלמידי הכפר פונו לכפר ויתקין (היום פנימיית "הדסה נעורים"). לכפר אפשר היה להגיע רק בשיירות.
אחת השיירות שיצאה לבן שמן ב- 14 לדצמבר 1947 הותקפה ליד מחנה בית נבאלא, על ידי חיילי הלגיון הירדני ו -13 מאנשיה נהרגו. שיירת זו נקראה "שיירת בן שמן".
במגילת היסוד של כפר הנוער בן שמן, עם הקמתו של המוסד, עמדו עקרונות אלו:
א. לחנך את הילדים לערכי התרבות העברית
ב. לחנכם להשתתפות בבניינה של "ארץ-ישראל"
ג . לחנכם ברוח של חיי אחווה בין העמים
ד. לחנכם לחיות ולעבוד בכפר בהתאם לסיסמה " אל הכפר".
החזון שלנו
את חזונו לייסד כפר ילדים בארץ ישראל תר ד"ר זיגפריד להמן במסמך הנקרא "אוטופיה":
"על הר גבוה, מעל ליישובי האיכרים שבמישור, משתרעת ממלכת הנוער החדשה עם מאות רבות של ילדים ובני נעורים, עם בתי מגורים ואולמי אוכל, בתי מלאכה וחדרי לימודים, רפתים, שדות וגנים"(מתוך חזון ומורשת, איה להמן)
זה המקום שהכי חשתי בו בבית, חלק ממשהו גדול ממני, ההסטוריה של המקום, הריח, הטקסים המושקעים, תחושת האהבה וההשקעה בפרטים שמלווה אותך כל הזמן, עד היום
מיטל ברינזה, בוגרת הכפר
3. הקשר לאנושות – מתבטא באמונה, ללא ערעור, בשלום ואהבת המין האנושי. ההוויה החדשה בארץ ישראל, המיזוג של עבודה גופנית ורוחנית, בניית תאים חברתיים חדשים, ומעל הכל, חברה מתחדשת ויוצרת.
4. הקשר אל הנצח –שלמות התמונה מחייבת שלאדם בוגר כצעיר יהיה יחס לאותו של נצחי שמעבר לרציונלי. ההתבוננות בטבע מעלה בעיות ושאלות שאין להן פתרונות רציונליים, יש איפה להפגיש את בני הנעורים עם נושאים שאין לנו המבוגרים תשובות אליהם. יש ליצור בצד יחס הכבוד למסורת הישנה דפוסים חדשים.
הערכים שלנו
במסמכי הכפר שנכתבו על ידי ד"ר להמן עם הקמתו מופיעים מספר ערכים מובילים:
1. הקשר לארץ – "הוא קשר ההשתייכות, אך הוא נוצר רק על ידי עבודה, מאמץ, הכשרת הקרקע, נטיעות וגידול בעלי חיים. היחס אל הארץ נוצר באמצעות עשייה ויצירה" את הארץ יש לקבל ולאהוב כפי שהיא, על נופה, הכולל גם את הכפר הערבי... פרי יצירת המערב והמזרח כאחד" (מתוך חזון ומורשת, איה להמן)
2. הקשר לעם – קשר זה יש בו מן הישן והחדש. החידוש שבו הוא הפתרון הציוני, הבא לרפא את התנוונותו של העם שנגרמה על ידי דורות של סבל הגלות. האהבה והקשר לעם היהודי אינם אלא חלק של אהבה רחבה, כוללת הכל, וחובקת עולם.
